בית הדין הרבני פסק: הבעל זייף את הכתובה ויחוייב במלוא הסכום
אריאלה ואליה הם שני בני זוג יהודים אשר פתחו בהליכי גירושין. הבעל הגיש תביעת גירושין ורכוש, ואריאלה, שלא רצתה בגירושין אך נגררה אחר מעשי בעלה, אליה, הגישה תביעה לתשלום כתובתה. בשטר הכתובה צויין, כי סכום הכתובה עומד על 60,000 ₪ ואליה מיהר לשלמו ללא כל התנגדות כבר במעמד סידור הגט. לפתע בשלבים מתקדמים מאוד של ההליכים, ולאחר עיון מדוקדק של בית הדין בשטר הכתובה, למרבה ההפתעה, התגלה לבית הדין, כי בוצעה בכתובה מחיקה, באמצעות קשקוש בעט והסכום המקורי שנכתב היה 360,000 ₪ ולא 60,000 ₪ כפי שנטען ושולם במעמד סידור הגט.
בית הדין הביע את תדהמתו והסב לתשומת לב באי כוח הצדדים את דבר המחיקה והזיוף. בעקבות זאת פנתה האשה ללשכת הרבנות במקום מגוריה ולרב מסדר הקידושין לבירור העניין. הרב הבהיר לה כי המחיקה לא בוצעה על ידו בזמן כתיבת הכתובה וכפי הנראה הדבר בוצע שלא כדין במועד מאוחר יותר, על ידי גורם נעלם.
בית הדין דרש את התייחסות הצדדים לדבר הזיוף בכתובה. הבעל מצידו לא מסר כל הכחשה לעובדת המחיקה והזיוף, אך טען טענות מתחמקות שאינן ממין העניין, לפיכך ראה בכך בית הדין כהודאה מצדו לדבר הזיוף.
במקרה זה, קבע בית הדין, כי כדי לסדר את הגט כבר בראשית הדרך, הסכים הבעל לשלם מראש את הכתובה, אך למרבה הצער הדבר התבצע בדרך של רמייה וזיוף. סכום הכתובה 'הופחת' ונמחק בחלקו הגדול כדי שלבעל יהיה קל יותר לשלם סכום קטן באופן משמעותי. בתשלום זה הוא ריצה את האשה שתסכים להתגרש כבר בראשית ההליכים. כלומר תשלום דמי הכתובה המופחתים ששולם במועד סידור הגט 60,0000 ₪ התאפשר בדרך של רמייה – בביצוע מחיקה בסכום המקורי.
בית הדין הביע תרעומת על מעשיו של הבעל שהגיש מסמך מזויף שבו זויף הכתוב בכתובה וביודעין הגיש שטר זה לבית הדין. בית הדין הבהיר כי שטר הכתובה הוא שטר התחייבות לכל דבר ואף יותר מזה, שכן בשטר הכתובה הבעל מתחייב לא רק לעניין כספים אלא גם התחייבויות אחרות כלפי אשתו כמפורט בה. נסיבות בהן בעל דין מגיש לבית הדין שיושב כערכאה משפטית מסמך מזויף וזאת כדי להפיק תועלת מדבר הזיוף ובכך מטעה את בית הדין, מטעה את הצד שכנגד ומכשיל את בית הדין בעבודתו על מנת שייצא מתחת ידו פסק דין שאינו אמתי – הינן חמורות מאין כמותן.
על כן ומשלא נמצאה כל עילת גירושין ונדחתה תביעת הבעל לגירושין, הטיל בית הדין על הבעל לשלם לאשה מלוא כתובתה בסך 360,000 ₪ בקיזוז המגיע לה מתוקף איזון המשאבים, בית הדין אף חייב את הבעל בהוצאות לאוצר המדינה בסך 10,000 ₪ והפנה את התיק למשטרת ישראל לחקור את הבעל ולפעול כנגדו כמקובל.