גניבת זרע

ידע כל גבר עברי משמעות קיום יחסי מין מזדמנים…

דרור (שם בדוי), גבר בן 22, פגש בחגית (שם בדוי), המבוגרת ממנו בכעשור, במהלך בילוי בבר שכונתי ידוע בת"א. אחרי כמה כוסיות וריקודים פרשו השניים לדירתו הממוקמת בקרבת מקום. בדרך עבר דרור ליד בית מרקחת תורן על מנת לקנות אמצעי מניעה אך חגית הודיעה לו כי אין בכך כל צורך היות והיא עקרה לא נדרשים כל אמצעי מניעה. עד מהרה נסחפו השניים לקשר מיני מזדמן. בבוקר עזבה חגית את הדירה ומאז לא שמע עוד ממנה.

לאחר כ- 9 חודשים קיבל דרור שיחת טלפון אשר היממה אותו. מצידו השני של הקו נשמעה בחורה, שהזדהתה כחגית. תחילה לא זכר במי מדובר אך חגית הזכירה לו את אותו ערב בבר ומיד קישר בינה לבין ה"סטוץ". דרור הבהיר לחגית כי הוא נמצא כרגע במערכת מחייבת ואינו מעוניין בחידוש הקשר ביניהם, אך חגית הבהירה כי התקשרה לבשר לו כי ממערכת היחסים הקצרה ביניהם נולד בן. דרור, אשר היה מאורס כבר, ולמעשה בעוד ימים ספורים עמד להתחתן עם בת זוגו, קיבל את הבשורה המטלטלת אודות לידת בנו בהפתעה גמורה. עוצמת ההפתעה הייתה מאוד גדולה, מכיוון שזכר את אשר אמרה לו חגית טרם קיום יחסי המין באותו ערב. דרור הבין כי חגית הציגה בפניו מצג כוזב כי היא עקרה ואינה יכולה להרות וכי לאור עקרותה לא נדרשים אמצעי מניעה. דרור שלא חפץ להפוך לאב לילד משותף עם אשה שהקשר ביניהם הסתכם במין מזדמן, ביקש לתבוע את חגית בטענה שהתאהבה בו, ועשתה כל שלאל ידה על מנת לכפות את נוכחותה בחייו, גנבה את זרעו וילדה בן שאינו רצוי לו.

עו"ד ששי אלעמארי מסכם כי האירוע המתואר מעלה שלוש שאלות מרכזיות:

האחת, האם הפסיקה מכירה ב”גניבת זרע” ואם כן האם יש בה כדי לפטור את האב מחיוב במזונות?

השנייה, האם טענת גבר כי זרעו נגנב תאפשר לו לכפות על האשה ביצוע הפלה?

השלישית, האם קיימת בידי הגבר האפשרות לתבוע פיצויים מהאשה על הנזק שנגרם לו בעקבות הפיכתו לאב בעל כורחו?

לגבי השאלה הראשונה – האם קיימת עבירה “גניבת זרע”?

כב' השופט פיליפ מרכוס (שופט בבימ"ש לענייני משפחה) התייחס בפסק דינו לטענה של “גניבת זרע” וקבע כי טענה זו ראויה להימחק מהלקסיקון. לדבריו קיום יחסים עד כדי כניסה להריון, מחייבת מעשה רצוני של הגבר ויהיו הפיתויים אשר שיהיו, הגבר מסוגל לפרוש בכל עת, לכן אין לכנות כל מעשה שהביא להריון כ “גניבת זרע”.

לגבי פטור ממזונות, בטיעון של פיתוי לקיים יחסי מין עם האישה, קבע בית המשפט העליון כי יש להתייחס לטענה כמופרכת מעיקרה באומרו כי "גבר המקיים יחסי מין עם אישה, בין בעקבות פיתוי ובין בלעדיו, הוא אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשהו. פיתוי אינו מעשה מירמה". "מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו.

על-פי ההלכה המשפטית, כפי שבאה לידי ביטוי בפסקי דין רבים, גבר חייב ליתן דעתו לעובדה שקיום יחסי המין נושא בחובו אחריות לכל תוצאה טבעית וכל התפתחות, רצויה או שאינה רצויה, שיש בה כדי לנבוע מכך.

אם כך, “גניבת זרע” אינה מהווה עילה לפטור אב מחובותיו כלפי ילדו.

זאת ועוד, מאחר שהריון הוא תוצאה סבירה של קיום יחסי מין, הרי שגבר לא יוכל להתנער מחובותיו, בטענה שזרעו נגנב. גישה מחייבת זו נובעת מן העובדה שהקטין (שנולד בניגוד לרצון האב הביולוגי) אינו כפוף או כבול להתנהגות הוריו, אלא טובתו מחייבת סיפוק כל צרכיו, במנותק מן השאלה כיצד בא לעולם.

לגבי השאלה השנייה – קבעה כב' השופטת אלה מירז, מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כי אין לגבר הזכות לכפות על האשה הפלה, במטרה למנוע את הנזקים שייגרמו לו בהולדת ילדו בעל כורחו. כמו כן, קבעה כב' השופטת, כי בהתנגשות בין זכות האב להחליט על ילדו עם זכות האשה להולדת הילד, זכות האשה גוברת נוכח העובדה שהעובר הנו חלק מגופה, ומאחר שבריאותה ושלמות גופה אף הן מושפעות מכך.

לגבי השאלה השלישית –  במשרד עורכי דין גיא אופיר הסבירו לדרור, כי גם אם ירצה להגיש תביעה לפיצויים מכוח דיני הנזיקין בגין “גניבת זרעו”, בטענה כי התנהגותה של חגית מהווה עוולת תרמית ומצג שווא או מכוח חוק החוזים, הרי שרוב רובן של תביעות הנזיקין המושתתות על טענת “גניבת זרע” נדחו, בעיקר לאור הקושי הראייתי להוכיח כי האשה הציגה מצג שווא. במספר פסקי דין נבחנה שאלת האחריות הנזיקית והחבות החוזית של אשה, שלכאורה גנבה זרע מגבר, המסקנה היא שבאופן עקרוני עילת הנזיקין של מצג שווא שרירה וקיימת, ואילו היה הגבר מסוגל להוכיחה ייתכן שהיה זוכה בדין. אבל בדרך כלל מתקשה הגבר, שהנטל הראייתי הוא עליו, להוכיח כי האשה הציגה מצג שווא בדבר היותה מחוסנת מפני הריון.

בסיכום הציע עו"ד אלעמארי לדרור כי בנסיבות אלו, יהיה עליו להגיע עם חגית להסכמות שלא באמצעות תביעות משפטיות.

אירוע זה הובא ע"י עו"ד ששי אלעמארי ממשרד עורכי דין גיא אופיר. שאלות ופניות ניתן להעביר במייל לכתובת: alimaris@bezeqint.net. המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקוט אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אלו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל ההסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.