הבגדת וגם ירשת?

טלי ואביעד (שמות בדויים) נשואים למעלה מעשרים שנה. שני ילדיהם סיימו זה מכבר את לימודיהם האקדמיים וכל אחד פנה לדרכו. אביעד איש עסקים מצליח שגדל במשפחה אמידה ועתירת נכסים. טלי לעומתו גדלה במשפחה מרובת ילדים ורק לאחר נישואיה לאביעד החלה להתפתח במישור האישי ואף השלימה לימודיה לתואר באחת המכללות היוקרתיות בארץ.

קשר מאחורי גב הבעל

לאחרונה התחיל אביעד לחשוד כי אשתו איננה עוד כתמול שלשום והיא התחילה להיעדר מהבית באופן תכוף מהרגיל. אביעד לא ייחס לכך משמעות תחילה ושייך זאת לתפקיד החדש בו זכתה ואגב כך קיבלה תנאים סוציאליים מופלגים ונסיעות לחו"ל במסגרת העבודה.

אט אט התחיל לשים לב כי היא החלה לקבל שיחות בשעות מוזרות ואחריהן נהגה לצאת בחופזה מהבית בטיעון כי עליה להתייצב בעבודתה כי "צץ משהו דחוף". באחת הפעמים אביעד אף עקב אחריה ומצא כי היא אכן הגיעה לעבודתה ועלתה למשרדה וכשהוא זיהה כי האורות במשרדה דלקו שיחרר אנחת רווחה ושב לביתם.

כשההיעדרויות נמשכו ויחסי האישות ביניהם הפכו נדירים יותר ויותר החליט כי הגיע הזמן לבדוק את העניינים לעומק ולצורך כך שכר את שירותיו של חברו החוקר הפרטי יגאל. נדרשו ליגאל רק יומיים כדי לגלות כי לטלי יש מאהב והוא הבוס שלה בעבודה.

מופתע, פגוע, מאוכזב ובעיקר כועס מן הקשר שנרקם מאחורי גבו פנה אביעד לעו"ד ששי אלעמארי ממשרד עורכי דין 'גיא אופיר' על מנת להתייעץ כיצד לפעול על מנת לסיים את הקשר מהר ככל שניתן. אביעד כל כך כעס שהוא הנחה את עו"ד אלעמארי לעשות הכל כדי שלא יחוייב לשלם לטלי את כתובתה וכן להקטין למינימום האפשרי את התשלומים האחרים.

עו"ד אלעמארי הנחה את הבעל כי על אף הקושי הרב עליו להמשיך בהתנהגות שגרתית ולא להתעמת עם טלי כך שלא יעלה בליבה חשד כלשהו.

על מנת לעמוד בציפיותיו של אביעד החליט עו"ד אלעמארי כי עליו להיצמד לדין תורה ולהגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, תביעה לגירושין כרוכה בענייני הרכוש,  בטענה שהאישה בגדה בבעלה. מאחר ולהליך כזה בבית הדין הרבני יהיו בוודאי השלכות, הוזמן אביעד למשרד עורכי הדין, ועל כוס קפה הוסבר לאביעד כי  הליך זה בבית הדין הרבני הוא הליך בלתי הפיך. עוד הסבירו לאביעד כי מאחר והוכח כי טלי "זנתה תחת בעלה" וקיימה יחסים אינטימיים עם גבר אחר, הרי שעל-פי ההלכה היא אסורה על בעלה ועל בועלה, ובית הדין הרבני יחייב את אביעד לגרשה, ואם היא תסרב לכך, בידי  בית הדין הסמכות לכפות עליה לקבל את הגט בעל כורחה.

ההלכה היהודית רואה ניאוף בחומרה רבה. מצוות "לא תנאף" היא אחת מעשרת הדיברות הממוקמת בין "לא תרצח" לבין "לא תגנוב", והיא אחת משלוש עבירות שעליהן נאמר "ייהרג ובל יעבור".

מכה אנושה

לא זאת אלא אף זאת, היה ברור כי, במקרים מסויימים, עשויים להיות למעשה בגידתה של טלי  גם השלכות על זכויות רכושיות, פיננסיות וממוניות. תביעת גירושין כנ"ל ככל שתובא בפני בית הדין הרבני, הרי שקיים סיכון מהותי עבורה, כי לא תתקבל דרישתה לאיזון המשאבים (חלוקה שווה של הרכוש והממון שנצבר במהלך הנישואין), ולאור מעשיה תפסיד את מחצית מזכויותיו הפיננסיות של הבעל, הגם שצבר אותן במהלך תקופת הנישואין. פסיקה שכזו עלולה להיות מכה אנושה עבור טלי מאחר ואביעד הוא גבר עתיר נכסים ממוניים – קרן השתלמות, קופות גמל, פנסיה ובונוסים שנתיים, בשים לב למקום עבודתו.

ועכשיו מן הפרט אל הכלל

האם כך הם פני הדברים תמיד?

האם תמיד יש השלכות משפטיות, כלכליות ותוצאתיות לבגידה?

האם בהליך המשפטי ידו של הבוגד תהיה בהכרח על התחתונה?

ובכן, אין פני הדברים דומים כלל ועיקר אילו האישה שבגדה הייתה מקדימה ומגישה את התביעה הרכושית בבית המשפט לענייני משפחה אשר פוסק על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. בית המשפט לענייני משפחה  בבואו לפסוק בתביעה רכושית בין בני זוג אינו דן בסיבה לפרידת בני הזוג, ואינו מייחס כל חשיבות לסיבה שהביאה לפירוק הנישואין ולאשם בגירושין. עם זאת, בית המשפט לא יתעלם מחובות אשר נוצרו בשל "הוצאות אישיות" שהוציא בן הזוג הבוגד, עבור בתי מלון, צימרים, נסיעות לחו"ל, רכישת טלפון נסתר וכיו"ב, וחובות אלו יחולו על בן הזוג הבוגד בלבד.

במקרה שבו בעל בגד באשתו וסיפק בידה עילה לגירושין, הרי שלא תהיה לכך כל תוצאה ממונית לעניין איזון המשאבים או בקשר עם תביעתו למחצית מזכויותיה הפיננסיות, אך בהחלט יכולה האישה לדרוש גט, ובית הדין עשוי לפסוק עבורה כתובה ופיצויים בגין מעשה הבגידה.

סקרנים לדעת כיצד הסתיים התיק?

ובכן תיק זה עדיין מתנהל אך בהחלט ניתן להניח כי התוצאות יהיו דומות לפסק דין ידוע אחר, בו הצדיק בית הדין הרבני הגדול, את אי חלוקת הזכויות הרכושיות והממוניות פיננסיות בין בני זוג שהתגרשו עקב בגידת האישה, באומרו: כאשר בני זוג מתגרשים עקב בגידה יש לכך השפעה מכרעת על חלוקת הרכוש והממון ביניהם, לא מתוך כוונה להעניש את הבוגד/ת אלא מתוך כוונה להעצים את הנבגד/ת. בית הדין הרבני מבין שהנבגד נמצא במקום כה נמוך בחייו שעל מנת לבנות חזרה את ביטחונו האישי ולשקם את חייו הוא יידרש למשאבים רבים ולכן בית הדין לא פועל לאיזון המשאבים (חלוקה שווה) אלא פוסק לנבגד חלק גדול יותר מהרכוש והממון המשותפים.

אירוע זה הובא ע"י עו"ד ששי אלעמארי ממשרד עורכי דין גיא אופיר. שאלות ופניות ניתן להעביר במייל לכתובת: alimaris@bezeqint.net. המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקוט אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אלו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל ההסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.