במדינת ישראל מתקיימת הבדלה בין המונח משמורת ילדים למונח אפוטרופוס. המונח משמורת ילדים עוסק בקשרים המשפטיים והפרקטים שבין ילדים להוריהם, לדוגמא, ההיתר החוקי של אב או אם לקבל החלטות בנושאים מסויימים בשביל ילדיו והחובה של הורה לטפל בכל מה שילדיו זקוקים לו.
יש להבדיל בין משמורת ילדים ל- אפוטרופוסות
כשמתייחסים לאפוטרופוס הכוונה היא לא למשמורת ילדים, אלה ל- " Legal guardian". הכינוי לממונה, האחראי על אדם אשר אין ביכולתו "לדאוג" לעצמו (עקב מחלה נפשית או פיסית או גיל, לדוגמא). בישראל, הכוונה היא לצרכיו החינוכיים, הפיסיים וכו', בעוד שכשמדברים על משמורת ילדים (או, חזקה על הילד) מתייחסים לרוב למקום מגורים, האדם האחראי בין היתר להלנה ומגורים.
גם לאחר הגירושין, שני ההורים נשארים אפוטרופוס של הילדים שלהם, גם ההורה שאינו מקבל את המשמורת על הילדים. לשני ההורים, מקום שווה בקבלת ההחלטות עבור ילדיהם (מכאן ששניהם ה"אפוטרופוסים").
תסקיר סעד
משמורת הילדים נקבעת על ידי בית המשפט – על מנת לתת את הפלטפורמה העדיפה ביותר בשביל הילדים, על מנת להעניק להם את החיים הטובים ביותר. פקיד סעד מבצע "תסקיר סעד" אשר ייעודו הוא להחליט מי יקבל משמורת ילדים. את תסקיר הסעד מבצע\ת עובד\ת סוציאלית – אך אם אין ההורים מסכימים לבצע תסקיר סעד, או שכך מחליט בית המשפט – יש לבצע בדיקת מסוגלות הורית שבעקבותיה יקבע מי יקבל את המשמורת.
בדיקת מסוגלות הורית
כשמתייחסים ל"בדיקת מסוגלות הורית" הכוונה היא לשיחות, בחינות פסיכולוגיות ובחינות אישיות, ביצוע תצפית – על ההורים, בכדי להעריך את היכולות ההוריות של כל אחד מההורים. לאחר בדיקת המסוגלות ההורית, ניתן להסיק מי מההורים מתאים יותר. בניגוד לביצוע תסקיר סעד, שמתייחס יותר ל"נתונים יבשים" כאן מבצעים פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים מטעם בית המשפט בדיקות מקיפות על מנת להחליט מי יקבל משמורת ילדים.
קביעת בית המשפט הראשונית, נעשת אך ורק על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר – עבור הילדים, אך כל קביעה של בית המשפט בנוגע למשמורת ילדים איננה אבסולוטית. ההורים תמיד יכולים לגשת לבית המשפט לענייני משפחה \ בית דין רבני על מנת לעתור לשינויים – על בסיס שיקולים של טובת הילדים. תמיד המעשה המומלץ והנכון ביותר הוא לפנות לעורך דין המתמחה בענייני משפחה וגירושין, על מנת לקבל ייעוץ וליווי.