זה לא סוד שתקופת החגים היא התקופה המשפחתית הקשה ביותר בשנה, חגי תשרי הגיעו ואיתם אמורה להופיע תחושות התרגשות של התחדשות והתחלה. ואולם פעמים רבות דווקא בימים אלה הסיר המשפחתי עלול להגיע לידי רתיחה ולעלות על גדותיו.
הקלחת מתחילה לבעבע עם חזרת הילדים למסגרות החינוכיות. לחץ ההכנות לקראת החגים נותן את אותותיו וגורר אחריו כמעט באופן אוטומטי את הוויכוח הניטש עוד מימי אבותינו בארץ כנען אודות החלוקה הבלתי שוויונית של מטלות הבית. התחרות 'מי עושה יותר', 'מי עייף יותר' ו'על מי רובץ נטל הבית כולו', מגיעה פעמים רבות לדציבלים גבוהים. אווירה לא נעימה של חוסר שביעות רצון אופפת את בית המגורים ולא פוסחת על אף לא אחד מבני המשפחה. דווקא בשלב זה ובעצבים חשופים, נדרשים בני הזוג להחליט היכן יחגגו את סעודת ערב ראש השנה. מתארחים? אצל איזה צד? אולי מארחים? את מי מזמינים? כל התשובות ו "ההמלצות" נמצאות רק אצל החמות.
צפיפות משפחתית
אם בכל אלה לא די, הרי שחול המועד הופך לפרק זמן בעל רמת חיכוך גבוהה וצפיפות משפחתית שאיננה מצויה בשגרת היום יום, ומביאה לעימותים רבים. מעבר לכך, הזמן הרצוף יחד פוקח לעיתים את עיני בן או בת הזוג להתנהלות הצד השני, או למרבה הצער, אפילו מאשש חשדות מסוימים לגביו. וכך, הסדק שממילא קיים, מאיים להפוך לשבר של ממש ולמשבר הרסני.
לאור זאת, התקופה הקרויה בפינו "אחרי החגים" מביאה עמה החלטות כבדות משקל בדבר עתיד חיי הנישואין. על פי רוב, לשני בני הזוג יש תחושת חוסר סיפוק והרגשה עגומה של אי שביעות רצון משותפת, אולם מה שפעמים רבות מבדיל ביניהם הוא מידת הייאוש מהקשר הזוגי. שכן, בעוד האחד מרגיש, כי נוח לו לחיות בשגרה קרירה, האחר רווי בתחושת מיצוי ואולי אף מיאוס, היורדים לשורשה של הזוגיות. הרגשה זו תביא לעיתים קרובות לרצון עז "לברוח", "להשתחרר", "לצאת לחופשי" ו"להסיר את כבלי המועקה הכבדים".
ההבדלים הללו לרוב מייצרים צד אחד שפועל ומכין את צעדיו לקראת הבאות, וצד אחר פסיבי הנותר מנומנם, וכלל אינו משער מה עתיד להתרגש עליו. הבדלים אלו עלולים להיות הרי גורל בניהול הסוגיות הנובעות מן הגירושין, ובעיקר בשאלת אופן חלוקת הרכוש.
החוק במדינת ישראל מקנה את הסמכות לדון בענייני משפחה לשתי ערכאות מקבילות: מחד, לבית הדין הרבני ומנגד לבית המשפט לענייני משפחה. מטבע הדברים, קיימים הבדלים בעקרונות, בתפיסה ובמידת הליבראליות, שלאורם נדונים התיקים בכל אחת מהערכאות השונות. בית המשפט לענייני משפחה כפוף לחוק הישראלי ולהלכות בתי המשפט הגבוהים ממנו. בית הדין הרבני פוסק לאורה של תורה והלכה, ואמנם כפוף אף הוא לחוק יחסי ממון, אך עשוי להפעיל מטעמים שונים ובמקרים המתאימים על פי תפיסתו את סעיף 8(2) לחוק בדבר חלוקה בלתי שוויונית של רכוש הצדדים.
פעולה מהירה
זווית ההסתכלות הייחודית של כל אחת מן הערכאות עשויה להיות מכרעת במקרים מסויימים. הדעה הרווחת כי לגברים יהיה נכון יותר לפנות לבית הדין הרבני, בעוד שלנשים רצוי להגיש תביעותיהן בבית המשפט לענייני משפחה, אינה בהכרח נכונה. במקרה של גירושין בגין בגידת האישה אכן, עשוי הבעל לזכות בבית הדין הרבני בהישגים רכושיים משמעותיים לעומת בימ"ש לענייני משפחה , שם על פי רוב, לא יוכל לשנות מפירוק השיתוף וחלוקת הרכוש בהתאם לחוק יחסי ממון, המתעלם קטגורית משאלת ה"אשם בגירושין" ואינו "מעניש" אף צד בגין בגידה. לעומת זאת, בנסיבות בהן גבר החפץ להתגרש חולק בעלות משותפת בדירת מגורים עם רעייתו, יוכל להשיג את מבוקשו בפירוק השיתוף בדירה על דרך מכירתה בבית המשפט לענייני משפחה ביתר קלות וכמעט ללא דיחוי, בעוד שבבית הדין הרבני עשויה מכירת הדירה להתעכב, אם תגיש ותזכה האישה בתביעה לשלום בית או למזונות אישה ובמסגרתה תגיש בקשה למתן צו "מדור ספציפי", המצוי בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. משמעותו הוצאת צו מניעה על מכירת הדירה.
הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקבל לידיה את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג ומכאן החשיבות בפעולה מהירה. עיקרון זה זכה לכינוי "מירוץ הסמכויות", ומחייב בחינה מעמיקה על-ידי עורך דין מומחה בתחום ענייני המשפחה, אשר יידע לבחון כהלכה את הערכאה הנוחה ביותר עבור הלקוח, בשים לב לרכושו, השתכרותו וזכויותיו, ובהתחשב בנסיבות שהובילו לפירוק הקשר.
קיימים נושאים בהם מרוץ הסמכויות עקר מתוכן מאחר והם מצויים בסמכותה הייחודית של אחת מן הערכאות. למשל, לבית הדין הרבני מסורה הסמכות הבלעדית בדיון בתביעת הגירושין, כתובה, שלום בית וסעד למתן צו ל"מדור ספציפי". לבית המשפט לענייני משפחה סמכות ייחודית בתביעות כגון: אבהות, החזרת קטין חטוף, אימוץ ילדים ועוד. בכל יתר הנושאים דוגמת רכוש, משמורת והסדרי ראייה קיימת סמכות מקבילה ומרוץ הסמכויות תקף במלוא דחיפותו, וזאת למעט מזונות ילדים שבתביעה זו הסמכות נתונה לבית המשפט, אלא אם קיימת הסכמה של שני הצדדים להתדיין בעניין בפני בית הדין הרבני.
חג שמח, בשורות טובות וזוגיות מאושרת.
מאמר זה נערך ע"י עו"ד ששי אלעמארי, ממשרד עורכי דין גיא אופיר העוסק בדיני משפחה וירושה. שאלות ופניות ניתן להעביר במייל לכתובת: alimaris@bezeqint.net המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקוט אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אלו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל ההסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.